כהן נ' חב' שירביט לביטוח בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשת ההנתבעת, היא המבקשת, לפסול את המומחה שמונה בהחלטה מיום 1.5.12, וזאת בשל הטענה כי המשיב העביר למומחה מסמך המהווה חוות דעת, האסורה להמצאה על-פי תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז– 1986 (להלן – התקנות).

תמצית הרקע:

2.ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזק שנגרם למשיב, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 31.10.2006. בהחלטתי מיום 1.5.12 הורתי, בהסכמת הצדדים, על קבלת בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור לקביעת המוסד לביטוח לאומי, ועל מינוי ד"ר וייל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

3.לאחר מינוי המומחה, הגישה המבקשת בקשה דחופה לפסילת המינוי ומינוי מומחה חדש, המבוססת על הטענה כי המשיב המציא למומחה מסמך המהווה חוות דעת שאסור להמציאה על-פיה התקנות. המבקשת טוענת, כי המסמך כולל סממנים מובהקים של חוות דעת, וכי בהתאם לתקנה 8 לתקנות הוא אסור להמצאה למומחה. לטענתה, בנסיבות אלה יש להורות על פסילת המינוי ומינוי מומחה אחר. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין מדובר בחוות דעת, אלא במסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו, ואין בעובדה כי המסמך כולל אף מסקנה טיפולית וחיווי דעה, כדי להפכו לחוות דעת. המשיב מפנה בעניין זה לפסיקה אשר קבעה כי חיווי דעה במסגרת מסמך רפואי, איננו הופך בהכרח את המסמך לחוות דעת, בעיקר עת מדובר במישור הנפשי, כבענייננו. עוד טוען המשיב, כי גם אם יימצא כי מדובר במסמך שאין להעבירו למומחה, אין עילה לפסול את המומחה, וניתן להסתפק בהוראה למומחה להתעלם מהמסמך.

דיון והכרעה:

4.השאלה הראשונה שיש לבחון, הינה, האם המסמך שבמחלוקת הינו בגדר חוות דעת, שבהתאם לתקנה 8 לתקנות חל איסור להמציאו למומחה, או שמא מדובר במסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן למשיב. כידוע, הפסיקה בסוגייה זו הצביעה לא אחת על כך, שקווי התיחום בין מסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע, שניתן להעמידו בפני המומחה, לבין חוות דעת, האסורה להצגה, אינם תמיד ברורים, ובפרט בתחום הטיפול הנפשי (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865). ההכרעה איננה לפי סיווגו הפורמאלי של המסמך על-ידי עורכו, אלא על-פי בחינה מהותית של הדברים על רקע הנסיבות הקונקרטיות; האיסור על הגשת חוות דעת למומחה "מתקיים בין אם חוות הדעת הן גלויות ומפורשות ובים אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או כמסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי" (רע"א 1481/11 פינקלשטיין נ' הפול,, המאגר הישראלי לביטוחי רכב (לא פורסם)). ברקע הדברים עומדים הראציונאלים להסדר הסטטוטורי כפי שנקבע בתקנות המומחים: קיום מנגנון יעיל, מקצועי ואובייקטיבי לבחינת מצבו הרפואי של הנפגע, תוך פרישת החומר הרפואי והטיפולי הרלוונטי בפני המומחה, שמירה על שיקול דעת עצמאי של המומחה ומבלי שלצדדים אפשרות להפיק תועלת מפנייה למומחים אחרים מטעמם.

5.כאמור, הבחינה נעשית על-פי נסיבות המקרה שבפני בית המשפט. בהקשר זה יש לבחון בין היתר את תוכן המסמך, הנסיבות בהן נערך והיחס בינו לבין הרצף האבחוני והטיפולי בנפגע. לעניין זה נאמר ברע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אפרים חנסב ואח' (2008) (לא פורסם), מפי כב' המשנה נשיאה א' ריבלין, כלדקמן:

"אכן, קיימת הגמשה ביישום הוראות סעיף 8(א) לתקנות כאשר מדובר במינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי (ראו: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 875 (1996)). יחד עם זאת, גם במקרים אלו, הצורך להבטיח את קיום שיקול הדעת העצמאי של המומחה, והרצון למנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר, מחייבים זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה. במקרים שבהם קיים ספק בעניין זה יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי."

וראו גם: רע"א 1481/11 הנ"ל, שם.

5.על הרקע הנורמטיבי שלעיל, אפנה לבחינת המסמך נשוא המחלוקת בין הצדדים בענייננו. מדובר במסמך מיום 8.5.10, שנערך על-ידי ד"ר קוניבסקי, פסיכיאטר. לפי העולה מהמסמך, הוא נערך בעקבות פניית התובע לבדיקה באופן פרטי. המסמך מופנה לרופא המטפל, ופותח במילים: "אני החתום מטה מעיד בזאת כי ביום 14.4.10 במקום: קליניקה בדקתי את ....". במסמך מצויין מועד אחד בו נבדק המשיב על-יד המומחה. לאחר תיאור מתווה הבדיקה, מצויינת תחת הכותרת "דיון וסיכום" התרשמותו של הרופא מהמשיב ואמינותו, ומצויינת מסקנה בדבר תפקודו בעקבות התאונה נשוא התביעה. בפרק האבחנה מצויינת אבחנה רפואית ותפקודית, תוך שהמומחה מציין את הערכתו כי הפגיעה מתאימה לסעיף ספציפי "של ביטוח לאומי", כלשון המסמך (אף שהדבר לא צויין במפורש, מהסעיף שצויין ומההקשר, ברור כי מדובר בהפניה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכוח לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956). המסמך כולל בסיומו המלצה לטיפול תרופתי והמלצה כללית כי תבנה תוכנית שיקומית למשיב.

6.בחינת המסמך, על רקע מכלול נסיבות העניין, מלמדת, כי מדובר במסמך המהווה חוות דעת, שאין להמציאו למומחה מטעם בית המשפט, בהתאם להוראת התקנות. ראשית, מבחינת תוכן המסמך, הרי שהוא כולל, מעבר לתיאור ומסקנות כלליות, קביעה בדבר הקשר הסיבתי בין מצבו של המשיב לבין התאונה, וכן חיווי דעה של המומחה בדבר נכותו של התובע לפי סעיף ספציפי בתקנות הביטוח הלאומי אליו מפנה המומחה. על פניו, ומתוך המסמך עצמו, עולים איפוא סממנים מובהקים של חוות דעת. בהקשר זה יש להוסיף, כי מפרוטוקול ועדת הערר במל"ל עולה לכאורה, כי המשיב הגיש למל"ל במסגרת ההליכים שהתקיימו בעניינו, חוות דעת מטעם המומחה הנ"ל. שנית, לא עולה מהמסמך עצמו, ואך לא מטיעוני המשיב בתגובתו לבקשה, כי מדובר בטיפול שניתן למשיב כחלק אינטגראלי מהליך טיפולי. שלישית, אין מדובר במסמך שנערך על-ידי גורם בלתי תלוי, אלא, כעולה מבירור מהמסמך, על-ידי גורם אליו פנה המשיב באופן פרטי וייזום. אף שפניה מסוג זה, כלשעצמה, אין בה כדי להכריע לעניין מהותו של מסמך רפואי, הרי שבענייננו, ובהצטרף ליתר הנסיבות, יש בכך כדי לחזק את המסקנה בדבר מהות סייוגו של המסמך כחוות דעת בראי תקנות המומחים.

7.מסקנתי מהאמור לעיל היא, איפוא, כי מדובר במסמך שאין להמציאו למומחה שמונה על-ידי בית המשפט, וכי לא היה מקום להעברת המסמך על-ידי המשיב למומחה. לאור האמור, ומשהמסמך נשלח על-ידי המשיב למומחה שמונה, עולה השאלה האם יש מקום להורות בנסיבות העניין על פסילת המומחה. סבורני כי המסקנה לכך היא בשלילה. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, לא כל מסירה של מסמכים אסורים לידי מומחה שמונה על-ידי בית המשפט, תביא לפסילת המינוי, אלא הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לנתוני המקרה הספציפי (ראו למשל: רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח (לא פורסם); ת"א (מחוזי חיפה) 299/96 אריה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' קופרמן שרה (לא פורסם). בענייננו, נוכח השלב המוקדם בו מדובר, ומשטרם נבדק המשיב על-ידי המומחה, אינני סבורה כי מתחייבת פסילת המומחה, וניתן להסתפק בקביעה כי עליו להתעלם מהמסמך נשוא ההחלטה. למותר לציין, כי מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שיפעיל את שיקול דעתו באופן מקצועי, עצמאי ואובייקטיבי, בהתאם להוראות הדין ולהוראות בית המשפט, ואינני רואה מניעה מלהסתמך בענייננו על החזקה האמורה.

8.נוכח כל האמור, אני מורה על הוצאת המסמך מהמסמכים שהועברו למומחה, ומורה למומחה להתעלם מהמסמך האמור בגיבוש חוות דעתו. בכפוף לכך, הבקשה נדחית.

9.המשיב ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: